תנ"ך על הפרק - תהילים יד - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים יד

581 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃יְֽהוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃שָׁ֤ם ׀ פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק׃עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ׃מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
לראות היש משכיל דורש את אלהים. פירש בספר ארץ החיים דתנן עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק י"ש עולמות דהיינו י"ש למחזיק וי"ש לת"ח וז"ש לראות היש משכיל אם מחזיק לת"ח וזוכה י"ש עולמות וז"ש לראות הי"ש משכיל דורש את אלהים שדורש את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח וז"ש דורש את אלהים עכ"ד ואפשר להמתיק עוד במ"ש שכחת הלקט דכשהולך המחזיק לעוה"ב מלמדים אותו תורה ובזה פירש עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה מ"ש רז"ל עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצוות אצל בעלי תורה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף ולכאורה קשה דאין טיבותא לבעלי מצות להיותן במתיבתא דרבנן וכמו צער בנפשם כי לא ידעו ולא יבינו ובהא ניחא דמלמדין לו תורה ויכול להיות בחברת הת"ח וזו מעלה גדולה זהת"ד עט"ר אמ"נ עדן וזה רמז לראות היש משכיל דמחזיק לת"ח זוכה להיות משכיל שמלמדין אותו תורה לעוה"ב:הכל סר יחדיו נאלחו. אפשר דהכונה דהיו מתקבצים לבטל תורה וכיוצא ויגדל עונם כשעושים ענינם בחברה דעונשם כפול לעבור אמימרא דרחמנא ברבים. וז"ש יחדיו נאלחו בהיותם רבים אין עושה טוב כלומר אין מי שיעשה טוב ואין גם אחד דיחזיק בת"ח להנותו ואדרבא נאספים לבטל תורה ולעשות נגד רצונו ברבים:מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל. פירש הרב החסיד מהר"י פייאמיטא זלה"ה דכשהישועה מצד רחמיו יתברך הישועה בשם הויה דהיינו דמרוב רחמיו מרחם ומקים השכינה כביכול ועמה יפקון וז"ש הכתוב כאן מי יתן מציון ישועת ישראל דהיא ישועה אחת וזהו בשוב ה' מדת רחמים יגל יעקב על השכינה ישמח ישראל על גאולתם. ובמזמור נ"ג כתיב מי יתן מציון ישועות ישראל בשוב אלהים שבות עמו והיינו דמן הדין הם ראוים לגאולה ולפ"ז גם הקמת השכינה היא מן הדין והיינו ישועות תרתי בשוב אלהים מדת הדין דכיון דהדין נותן להושיעם גם השכינה קמה וגם נצבה הוי תרי ישועות יגל יעקב ישמח ישראל עכ"ד ואפשר לומר קצת בסגנון אחר דכשהישועה היה במדת רחמיו דישראל לא היו ראויים אז ברחמיו יושיע ישראל והיא גאולה בכללות בשם הוי"ה מדת רחמים. אך כשישראל ראוים מצד הדין אז מלבד הישועה בכללות יש כמה פרטים ג"כ דנכרת הישועה שכל הענינים יבואו מרווחים ומתוקנים ונראה כאלו הם ישועות רבות ואז נאמר ישועות ישראל בשוב אלהים שהישועה ממדת הדין ונראות ישועות הרבה. ועוד אפשר לומר במה שפירש הרב מהר"ש פרימו ז"ל בפסוק נורא תהלות עושה פלא דכשה' עושה נס ישראל אין מרגישים אלא באותו נס הניכר ונודע ולפי האמת חוץ מהנס הניכר יש כמה נסים נמשכים מזה וז"ש נורא תהלות דהוא נורא תהלות רבות הגם שלגבי דידן אינו כי אם עושה פלא אחת. ולכן במזמור זה אמר מי יתן מציון ישועת ישראל דישראל אינם מרגישים כי אם בישועה אחת. אבל לפי האמת הם ישועות רבות וכלם נמשכות מזה ולכן כתיב במזמור נ"ג ישועות ישראל בשוב אלהים דלפי האמת כל נס ופלא הם ישועות רבות כדבר האמור:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך